תהליכי רכישה וצריכה של שירותים מערבים מידע רב, בכתב ובעל-פה, הנמסר ע"י ספק השירות ללקוחותיו הקיימים או הפוטנציאלים.
בכדי שאדם עם מוגבלות יוכל לצרוך את השירות חשוב שיקבל את המידע בדרך שתאפשר לו לקלוט את המידע. אנשים עם מוגבלויות חושיות כגון לקויי ראיה ולקויי שמיעה ואנשים עם לקויות קוגניטיביות או נפשיות מתקשים לצרוך מידע בכתב או בעל פה כפי שנמסר כיום.
כדי לספק שירות לאנשים אלו, על ספקי השירות להתאים את המידע ליכולת צריכת המידע של הלקוחות.
המטרה: להבטיח ללקוח נגישות למידע ויכולת לצרוך את השירות.
האמצעי: הנגשת המידע ע"י יצירת פורמטים חליפיים ואספקתם לבקשת הלקוח ולפי אחת או יותר מהדרכים בהם בוחר ספק השרות, לאחר שהתייעץ הם הלקוח ווידא שיש לו את האמצעים הטכנולוגיים לצרוך את המידע
מה צריך להיות נגיש?
- כל מידע שנותן השרות מספק במסגרת השרות או אודותיו (לא כולל פרסומות)
- מידע הניתן בכתב, בעל-פה, או באמצעות הטלפון
- מידע כללי ומידע פרטי (מכתבים, טפסים, הודעות, חשבוניות, הצעות מחיר וכד')
- מידע המנוסח בלשון משפטית (כגון חוזים) פטור מהנגשה ובמקומו יש להעביר בעל-פה ובשפה פשוטה את עיקרי המידע
כיצד מנגישים מידע?
המחוקק הגדיר פורמטים חלופיים לכל סוג מוגבלות. הפורמטים החלופיים כוללים: דפוס נגיש, קובץ קול, קובץ טקסט דיגיטאלי נגיש, כתב ברייל, וכן מסירת מידע בעל פה או הקראה ע"י נציג השירות.